המשקפת הנודדת

4 שנים מיום השקתו לקח לי לקבל את ה-PlayStation.
5 דקות לקח לי לארוז את המגסון ולזרוק אותו לבוידעם שיתחיל להעלות אבק.
3 שנים מיום השקתו לקח לי לקנות את ה-PlayStation2.
ב-PlayStation יצא לי לשחק 4 שנים עד שרכשתי את ה-PlayStation2.
ב-PlayStation2 אני משחק מקיץ 2003 ועד עכשיו ובכל הדלקה אני נהנה מחדש. מישהו אמר פרו אבולושיין?

שני המכשירים הושקו בארץ עם תג מחיר גבוה, כאשר ה-PlayStation2 הושק עם תג מחיר של 4000 שקל. השקות היוקרה האלה הביאו אותי להצטייד במכשירים כמעט 4 שנים לאחר השקתם ולפסס זמן הנאה מול הטלויזיה.

מתי יגיעו המכשירים במחירים יותר שפויים? גם ה-PlayStation3 עתידה להגיע לארץ בעוד חודש וחצי ולהימכר במחיר של 4500 שקל. סכום כסף מופרך לכל הדעות במיוחד כאשר בחו”ל המכשיר נמכר סביב 500$. שוב אאלץ להמתין מספר שנים עד אשר אוכל לרכוש את המכשיר במחיר שפוי ואידיאלי, אני מקווה לפחות שעד אז שכבר יהיו פתרונות צריבה למכשיר.

ואם כבר בהשקות עסקינן, מיקרוסופט ישראל - אולי במקום להשיק איזו מערכת הפעלה שתקרוס בקרוב תשיקו בארץ את ה-XBOX 360 באופן רישמי.

הדרבי התל אביבי הוא הדרבי היחידי בליגת העל שלנו, והמפגש היחיד שבו תמיד מצב שתי הקבוצות בליגה איננו מהווה אמת מידה למנצחת, זו או אחרת, או פיבוריטיות כלשהי. הכל יכול לקרות בדרבי התל אביבי. כך קיווינו כולנו גם הערב, אך חוץ מתפאורה עמוסה בפירוטכניקה ועידוד לאורך כל המשחק מצד הקהל הרב שגדש את יציעי בלומפילד לא ראינו כדורגל כמו שאנו רגילים לראות בקרב על מלכות העיר. נראה היה ששני המאמנים קיבלו הזמנה למקום טוב על כר הדשא ולא הגיעו כדי לכוון את קבוצתם לניצחון.

אלי כהן פתח לכאורה עם משה ביטון ועומר פרץ בהתקפה, אך פרץ היה שחקן אגף לכל דבר והשאיר את ביטון ככלב עזוב ברחבה של הפועל. בהעדרו של נימני, היה זה רוסו שלקח פיקוד על הקבוצה בצהוב והיחיד שהצליח להניע כדור ולאיים על השער. החלפתו של רוסו ע”י מסיקה הייתה מיותרת, שכן היה עדיף להוציא את שירן ייני שהיה חלש יותר מכולם.

יצחק שום הצליח להרכיב 5 קשרים שנתנו משחק מרכז שדה טוב, אך כשעל ברדה שומרים כמה שחקנים, בעייתי למסור לו כדורים, עקב כך מצא עצמו באדיר כמה פעמים במצבי הבקעה. לא היה עדיף לפתוח עם אוגבונה? לחץ של שני חלוצים על הגנת מכבי היה פותר את הבעיה. גם כאשר אוגבונה נכנס למשחק, ברדה הוסט לאגף ימין. או שישחקו כשני חלוצים, או שאחד מהם ישחק, ורמוט עדיף על שניהם. נקודת האור היחידה במשחק הייתה שי אבוטבול שהציג משחק נפלא במרכז השדה וגם איום ממשי על השער של קאלה.

חבל שהמאמנים הגיעו לשחק על נקודה, בשביל זה לא היינו צריכים לבזבז שעתיים מול המסך, בשביל זה האוהדים לא היו מבזבזים 100 שקל לכרטיס, בשביל זה הטלויזיה הייתה חוסכת כמה גרושים על זכויות שידור, שום וכהן, פעם הבאה תפגשו יום לפני במסעדה, ותקבעו את תוצאת המשחק. אנחנו צמאים למשחק שוטף, עם שערים ולא ניסיון לסחוט נקודה, היא לא קידמה אתכם לשום מקום, גם 0 נקודות לא, אבל לפחות היינו מקבלים משחק מהנה יותר.

מן הסתם השחיתות מסתובבת בכל פינה, אבל נראה לי חבל ואולי די מיותר לטנף את הבלוגים שלנו בטינופת הזאת. אנחנו מכירים הכל, אנחנו שומעים על הכל, ואנחנו גם יודעים שיש ים של שחיתות, אבל להעלות ע”ג הבלוגים שלנו את הסיפורים האלה? מיותר, כולם מכירים אותם, אם זה במועצה שלך ואם זה במועצה שלי. אמש בערוץ 2 באולפן שישי הייתה כתבה על עיריית לוד, כמובן שבקשר לשחיתות. אז בוא נשאיר את הטינופת והזבל לעיתונים הגדולים, למקומונים הקטנים, וערוצי הטלויזיה שלנו הם טובים בזה מאוד, וגם אוהבים להתעסק בזה, כנראה שיותר מאיתנו…

בבית”ר צריכים להתעורר מהר ולא להמשיך להיסחף בנהר המיליונים שנובע מהכיס של גיאדמק. יוסי מזרחי צריך להתעשת ומהר, ואם כבר הביא חיזוק שאני בספק אם צריך, אז שיירגע עכשיו. קבוצת צמרה בליגת העל עם תקציב של מעל 150 מיליון שקל לא יכולה לבוא למשחק מול מכבי הרצליה ולשחק עם שני קשרים אחוריים. תסלחו לי אבל אני לא מצליח להבין על מה אלברמן מקבל 400,000 דולר בעונה, הוא הראשון שהייתי זורק. יוסי מזרחי ושאר מאמני הליגה צריכים לחשוב יותר התקפי ולא לזרוק חלוץ וחצי למגרש, בן שושן יכול בקלות וצריך לשחק בצמוד לטוטו תמוז ולא בצמוד לאגף. לפעם הבאה נשמח עם נראה גם יותר מ-2 חלוצים, זה לא בושה.

דרק בוטאנג מצליח בכל משחק להתעלות מעבר לכל השאר, וסוף סוף זר איכותי ששווה את הכסף. אך חבל מאוד שאדון בוטאנג חם מזג וצריך לעבור לאלימות במרכז המגרש, לא בשביל זה הגעת לכאן, תן כבוד ונכבד אותך. וכשמרחיקים אותך, תתפשט בחדר ההלבשה, שוב, לא מוסיף כבוד.

רוני לוי חושב שעשיית סדר זה משחק עם בוקולי כקשר אחורי, אז לא! כמו בית”ר גם מכבי חיפה היא קבוצת צמרת וכשהיא מגיעה למשחק מול הכוח ר”ג היא צריכה 2 חלוצים ויותר. רפאלוב הוא השחקן האולטימטיבי לתפקיד הקשר האחורי כיוון שדירסאו לא מציג את היכולת מהעונה שעברה. אם כבר מסודי עוד בסגל הקבוצה, אז שישחק במרכז, ככה יהיה אפשר לשחק עם שלישיה קידמית של קטן, ארביטמן וקולאוטי בקו אחד. ככה מגיעים למשחק מול קבוצת תחתית.

בשקט בשקט מתגנב יצחק שום מאחורי בית”ר ועוד רגע המקום הראשון יהיה בצבע אדום. נותר רק לקוות שהחלוץ שהגיע בעל יכולות כמו שאשתו נראית, וששום ירכיב אותו עם ברדה ביחד. על באדיר אפשר לוותר וגם 4-3-3 היא לא מילה גסה להפועל ת”א, כאשר אוגבונה, ברדה ומנואל ניירה, זה כבר מעניין. שיהיה בהצלחה.

לחמן, איזה אימונים אתה מעביר לשחקנים שלך? מעניין שבכל הקבוצות שהוא מאמן בהם השחקנים שלו הופכים למכסחות דשא. חבל רק שהשופטים לא עושים צדק ומרחיקים את השחקנים הפורעים. כדאי מאוד לשים לזה סוף.

מוריניו עדיין בצ’לסי ואני גם מקווה שישאר שם לפחות עד סוף העונה. אבל אני תמה כיצד מאמן שהצליח לקחת את גביע האלופות עם פורטו, מגמגם עם צ’לסי. חבל שלמשחק היום עלה מוריניו רק עם דרוגבה כחלוץ יחיד ולא צירף אליו את שבצ’נקו, גם אם האוקראיני לא פוגע, הוא עדיף על כל השאר. במשחק שבו חסרים כל כך הרבה שחקנים אני לא רואה סיבה לאי שיתופו של שחקן מהדרג הבכיר ביותר ובעל ניסיון רב. ג’ון מיקל אובי לא היה פיתרון טוב לקישור האחורי, שכן היה בלתי מורגש במשחק היום. כשאסיין לא בעמדה הזאת, באלאק צריך לאייש אותה. קשה להבין איך אסיין ופריירה נראו כל כך רע היום במשחק, גם אם השניים לא בלמים בתפקידם הראשי, מה עושים באימונים במשך השבוע אם לא לעבוד על זה שהם יתנו משחק של בלמים?

חבייר סביולה “הארנבון” שהגיע בקיץ 2001 לקאמפ נואו בקול תרועה רמה, היה אמור להיות זה שיחזיר את בארסה לעניינים עוד לפני תקופת רונאלדיניו וסמואל אטו. הארנבון לא הצליח לשחזר את היכולות אשר הביאו אותו לספרד, ולאחר 3 עונות הושאל למונאקו מצרפת. עוד שתי עונות שיחק כמושאל בסביליה ובתחילת העונה הנוכחית חזר “הביתה” לברצלונה. כמושאל, הציג סביולה לרוב את הכדורגל שאפיין אותו בריבר פלייט, אך למרות זאת לא ששו בברצלונה להחזירו לשורותיהם. לאחר המונדיאל האחרון הוחלט להחזיר את סביולה לסגל הקבוצה ונראה כי זאת הייתה החלטה מוצלחת.

חיבתו של רייקארד כלפי סביולה לא הרקיעה שחקים עד עתה והמאמן העדיף בחוד ההתקפה את גודיונסן האפור. רק לאחרונה כאשר הבין ההולנדי כי גודיונסן לא פוגע, החליט להמר על סביולה. הארנבון לקח את ההזדמנות בשתי ידיים והחזיר לו בשערים במשחקי הגביע ובליגה. אם רייקארד רוצה תוצאות בזמן הקרוב, עדיף שיסמוך על סביולה. יכולות השליטה בכדור והתנועה ללא כדור מחפות ברוב המקרים על חסרון משחק הראש של הארנבון.

סביולה ניצב כרגע בפני דילמה, שכן בסוף העונה חוזהו בקבוצה מסתיים ועליו להחליט כעט אם הוא מעוניין להישאר ולקצץ 50% משכרו הנוכחי, או לחפש את האתגר הבא. עם כל אהבתי לברצלונה והרצון להצלחתה, סביולה צריך למצוא בית חדש, ונראה שהוא ימצא אותו באיטליה. יובנטוס המתחדשת נראית כמועדון המושלם עבור סביולה ועוד שחקנים שאת הדעת עליהם אתן בפעם אחרת.

לסביולה אסור להסתכן ולתהות אם מגיע לו מקום בהרכב של ברצלונה, כיוון מגיע לו, כמו שמגיע לו מקום בהרכב של כל קבוצת צמרת באירופה. סביולה צריך למצוא מאמן חדש שמאמין בו ושיתן לו את כל הכלים להמשיך ולהתפתח לשחקן שהיה כבר אמור להיות, אך די נעצר מהיום שעזב את גבולות ארגנטינה. יובנטוס בהדרכת דשאן יכולה לתת לסביולה את הבמה הדרושה.

אחרי שסביולה יעשה את הבחירה הנכונה, יהיה עליו לנסות ולהביא ליובה כמה חברים כדי שיעזרו לו לקחת את המועדון קדימה. מישהו אמר מסצ’ראנו וטבז?

לעיתים רחוקות אני שומע אלבום מתחילתו עד סופו ולא זורק ערימה של אלבומים לתוך הפלייליסט, וזה בדיוק מה שעשיתי היום. תוך כדי האזנה מלאה לאלבום “עוד מעט” של אהוד בנאי, צדו אוזניי את השיר “ער או חולם” שבנאי כתב עוד בשנת 1996. השיר, שנפתח במשפט “התהלכתי בחלום עם שר הביטחון” ומסתיים עם “תגיד לי לאן אנחנו הולכים כבוד השר? הוא שותק, לא אומר לי דבר” מסכם לנו חצי שנה עקומה, מביכה, אומללה של עמיר פרץ בתפקידו הנוכחי. אוהד בנאי היטיב לתאר זאת כבר לפני יותר מעשור, אז מי אנחנו שנבוא עכשיו וננסה לתמוה על הדבר.

התהלכתי בחלום עם שר הביטחון
בשדות האור של ארץ ישראל
מעלינו שמיים שופעים חסד כמו טל
ויוצאת ברכה מפיני שרצה לקלל
האם אני ער או חולם
הלילה מוזר, הוא שותק
לא אומר לי דבר
זה קרוב או רחוק, הנוף לא מוכר
לאן אנחנו הולכים כבוד השר?

התהלכתי בחלום עם שר הביטחון
מעבר להר המואזין מסלסל
לפנינו רוח עתיקה מתחדשת
בשדות האור של ארץ ישראל

אני ער או חולם, הלילה מוזר
הוא שותק לא אומר לי דבר
זה קרוב או רחוק, הנוף לא מוכר
לאן אנחנו הולכים כבוד השר?

זה קרוב או רחוק, הנוף לא מוכר
תגיד לי לאן אנחנו הולכים כבוד השר?

הוא שותק, לא אומר לי דבר
לא אומר לי דבר

דיוויד בקהאם מעולם לא הצליח להלהיב אותי בתור שחקן כדורגל כמו שחקנים רבים אחרים וזאת אף על פי שהוגדר ע”י פרשנים ואוהדים רבים לא פעם כאחד מהשחקנים הטובים בעולם. אני אסתפק בשחקן הבינוני הטוב ביותר.

הקריירה הזוהרת של בקהאם מסתכמת עד היום בשני מועדוני ענק, מנצ’סטר יונייטד וריאל מדריד. על הנייר וגם על המגרש נראה כי בקהאם אכן שחקן מהדרג הגבוה ביותר, אך בהתבוננות מדוייקת יותר קשה להבחין בכוכב מהשורה הראשונה. זאת למרות שערים רבים שכבש ע”י בעיטות העונשין שלו, והרמותיו המדוייקות לחלוצי קבוצתו. נדמה שזה הדבר היחיד ש”הכוכב” עשה על המגרש, אך מכוכב אתה מצפה ליותר, ולא לאותו משחק רגיל בכל משחק ותפילות לבעיטת עונשין קרובה לרחבה. גם כאשר קיבל את סרט הקפטן בנבחרת האנגלית לא צלח את התפקיד עקב אי היותו הכוכב והגורם המשפיע באמת.

נישואיו לכוכבת הפופ ויקטוריה אדאמס, פרסומות רבות ודוגמנות הפכו את בקהאם משחקן כדורגל בינוני לכוכב פופ נערץ ע”י ההמונים ברחבי העולם. עם קנייתו ע”י ריאל מדריד הבין העולם שמעבר זה לא טמון ברגליו, כי אם בפופולריות שלו והיכולתו להביא להכנסות גבוהות עבור המועדון ממדריד.

אם במדריד חשבו בתחילה שבקהאם יתן קצת כדורגל והרבה הכנסות, הבינו בהמשך שכדורגל הוא כבר לא נותן והחליטו לסיים את הקשר. לאט לאט החלו לרוץ שמועות בקשר לעתידו של “הכוכב”, ובימים האחרונים התבשרנו במעבר הדירה הקרוב של בקהאם ללוס אנג’לס.

גם המעבר בקיץ הקרוב לליגת ה-MLS, ליגת הכדורגל המקצועני בארצות הברית הוא מעבר שיווקי. הליגה שנוסדה לפני כ-11 שנה לא מצליחה להמריא ומחפשת כוכבים שיעזרו לה להתרומם. בתמורה לכך לוס אנג’לס גלאקסי תיהיה הקבוצה שתשלם לכוכב הפופ סכום אסרונומי של 250 מיליון דולר ל-5 שנים (50 מיליון דולר לעונה). סכום עצום בכל קנה מידה של כדורגלן עולמי, ובטח כאשר לא מדובר בשחקן מהשורה הראשונה.

ניסיונותיה של ה-MLS להתבלט ע”י פיזור מזומנים לשחקני כדורגל מקומיים יכול לעלות להם בריסוק הליגה, שכן לא יתאפשר שכמה שחקנים “מיוחדים” יהיו שמנה וסלתה של הליגה והכל לשם שיווקה. ככה לא נראה את ההתקדמות של הכדורגל בארצות הברית. וחבל.

האם אפל הגיעו מאוחר מידי לשוק הסלולר? האם אפל יצליחו לחולל לשוק הסלורר את מה שעשו בשוק ה-MP3?

אפל הגיעה לשוק ה-MP3 כאשר השוק לא היה מפותח דיו, חוץ מנגני ה-RIO הראשונים, אפל הייתה זו שהכניסה את הבשורה ואחריה הגיעו חיקויים זולים, או מוצרים באותה איכות מהחברות המתחרות, ואף מוצרים שהצליחו לגבור על מוצרה. רק כאשר הבינו באפל שהם לא לבד במירוץ חימוש העולם בנגני MP3, הם השכילו לשפר את מוצרם. אין ספק שהמוצר הראשוני הביא סטנדרטים חדשים כמו שרק אפל יכולה לספק, וגם שיפוריו היו בהתאם.

מבחינת ה-iPhone, אפל נכנסת לשוק שקיים כבר שנים רבות ומתקדם צעדים רבים בכל שנה. עם יצרניות נחשבות כ-NOKIA ,MOTOROLA ו-SAMSUNG שמייצרות מכשירים סלולרים שנים רבות ומכירות את השוק על בוריו תיהיה לאפל תחרות קשה בכניסה לכיס הלקוח. אלא שהשאלה הנשאלה צריכה להיות האם אפל תביא לשוק הסלולר חידוש שיגרום לקהל לרכוש את המוצר, וע”פ הדיווחים מתערוכת CES נראה כי המוצר עומד בסטנדרטים שהורגלנו אליהם ע”י אפל והיה זה שגנב את ההצגה בתערוכה.

הבשורה ע”פ אפל לדעתי הייתה צריכה לבוא בצורה שבה לא רק שהמכשיר יהיה מפתיע וחדשני כמו שנחשף, אלא שגם יתומחר כך שיהיה נגיש ובר השגה לכלל אוכלוסיית העולם, ולא יתמודד במחיר מול מתחרים כדוגמת מחשבי פוקט פיסי. כיוון שעם תג מחיר של 500-600 דולר התחרות לא תיהיה על כל כיס, אלא על הכיסים המדושנים שכבר מאובזרים במחשבי כף יד מתקדמים בעלי מסך מגע, שמולם די קשה לחדש בתחום.

את המכונית הבאה לא תמצאו בכביש ולא בחניה של השכן, אולי על מסלול המראה. בחור מוזר מקנדה לקח את המכונית שלו והרכיב עליה שני מנועי סילון, כנראה שהוא רוצה להמריא לאיזה מקום. בכל אופן המכונית מוצעת למכירה ב-EBAY למי שמחפש מכונית יחודית ודי מהירה ומוכן להיפרד מ-30,000$.

(hackedgadgets.com)

מסתבר שבליגה בספרדית יש לא רק כדורגל על המגרש, אלא גם קרבות בין שחקנים, חבל שהם לא כל כך מוצלחים כמו הכדורגל. במשחק ביום שבת בין סרגוסה, למוליכה סביליה התפתח קרב מעניין בין המגן של סרגוסה לחלוצה של סביליה, רגע לפני השריקה לסיום נאמרו בין השניים מספר מילים לא במקום והרוחות התלהטו לקרב אגרופים לא מוצלח.

3 חודשים אחרי שנגמרה העונה השניה של “העשב של השכן” בארצות הברית, היא נוחתת אצלנו לביקור שבועי.

ננסי הדילרית החיננית חוזרת להנעים את שעות המסך שלנו ביחד עם משפחתה הנחמדת וחבריה לגידול “הירקות”.

בעונה השניה נזכה לראות את ננסי מתמודדת מצד אחד עם הקמת בית גידול רציני לחומר שקונראד רקח, ומהצד האחר ברומן עם סוכן למלחמה בסמים. הגיס אנדי ינסה להתקבל לבית הספר לרבנים בכדי שלא ישלח למות בעירק. סיליה, “השכנה האהובה” תנסה לערער על מעמדו של דאג ווילסון כראש העיירה כאשר תתמודד מולו על ראשותה.

בנוסף, נזכה להופעת אורח של סנופ דוג, “שנדלק” על החומר של ננסי ולא רק עליו. בנוסף גם ישראל מככבת בסדרה עם הופעת אורח שנונה של מיטל דוהן.

“העשב של השכן”, YES+, ראשון 22:00.

גם האופטימיים ביותר לא חזו שבוע חלומי שכזה להפועל באר-שבע.

45 דקות בלבד היו צריכים הבחורים מבירת הנגב בשבוע שעבר בשביל לשכוח את הפרשה שאפפה את הקבוצה בשבועות האחרונים. את ההמשך הם הציגו בדמות 15 שערים ב-8 ימים ו-3 משחקים.

המשחק היום מול בני לוד הציג קבוצה שהיא קודם כל קבוצת בית עם נשמה, קבוצה שהאוהדים מזדהים איתה ומרגישים שייכים, קבוצה שיש לה מנהיג אחד הוא המאמן, שמצליח להעמיד את הבחורים הצעירים בצורה מושלמת בכל שבוע. מאמן שהצליח להטמיע ביטחון בשחקני הקבוצה בכלל ובהגנת הקבוצה בפרט ע”י משחק עם 3 בלמים. המחמאות מתחלקות שווה בשווה בין גילי לנדאו לשחקנים אשר מתרגמים את הוראותיו למשחק שוטף ומהנה בכל שבוע.

עכשיו צריך להמשיך את המומנטום המצויין שהקבוצה יצרה ולהמשיך לנצח, במיוחד במשחק הקרוב ביום שלישי מול הפועל רעננה, אותו משחק שנדחה בעקבות פרשת השוחד. ואין משהו סימבולי יותר מלסגור את הפרשה סופית עם ניצחון מול הקבוצה שהכל התחיל לקראת המשחק נגדה.

בשבועות האחרונים נתקלתי לא אחת בתקלות מוזרות במחשב האישי שלי. גם אם אלו תקלות חומרה ובין אם אלו תקלות תוכנה, תמיד הן מפתיעות אותך ברגעים הכי לא מתאימים. ואז כל מה שתיכננת לעשות מתבטל והמחשב ניהיה מרכז העניינים כיוון שחייבים לסדר את התקלה. לפעמים התקלה אינה פתירה בזה הרגע ויש צורך בניטור הבעיה והתחלת פירוק חלקים והתעסקות שיכולה להמשך שעות אחדות. מדוע המחשבים לא מתוחכמים מספיק בשביל למנוע את הבעיות הללו ולחסוך לנו התעסקות מיותרת עם הנושא? שיכול לפעמים לשגע אותנו עד כדי העדפה של השבתת המחשב לכמה ימים כדי לשכוח מהנושא.

כנראה שגם אצל כתב YNET צצו בעיות שנתנו לו השראה לכתיבת מאמר בנושא וקריאתו מעלה זדוני, של הכרת הבעיות מצויין.

חוששני שהתרגלנו כבר לפרשיות השחיתות השונות שנוחתות עלינו כחדשות לבקרים, אך לא תיארנו לעצמנו שנגיע גם לשחיתות ברשות המסים.

בתור אחד הגופים הכלכליים העיקריים שעליו נשענת המדינה, מצפים אזרחי המדינה לניהול ישר והוגן של הרשות, אבל בפועל השחיתות הפוליטית-ציבורית מגיעה לכל פינה ומסתבר שגם לכספי המסים, או לפחות לאי תשלומם כחוק. הקומבינות הללו של נבחרי הציבור לעמיתיהם ולמקורביהם, ולרצון להגיע לכל משרד ציבורי ולקמבן בו איזו שחיתות הפכה לנגע רע שיש לעוקרו מן השורש ע”י רשויות החוק. אנו יודעים איפה השחיתות מתחילה, ואנו גם יודעים שהיא מחלחלת למטה, אבל בראש הפירמידה היא הרבה יותר ציבורית ועקב כך חמורה מאוד.

האם אותם נבחרי ציבור שאנו בוחרים כל כמה שנים להנהיג אותנו באים בכוונת תחילה לפגוע, ולהשפיל אותנו ע”י עשיית קומבינות על חשבוננו? האם כל פעם אנו חושבים במי לבחור או שאוטומטית אנחנו כבר יודעים?

ביום שהעם יפסיק לשתוק ויתעורר מנימנום הצהריים שלו, אולי אז,(אולי) משהו יתחיל לצמוח בערבות ישראל.

בנתיים נחכה לעוד שחיתות שתגיע בימים הקרובים ותביא איתה נושאי כתיבה חדשים ומרתקים.

פוליטיקה, ספורט תרבות וכל מיני הפתעות יהיו באזור.

בקרוב יגיעו התכנים, וכנראה גם העיצוב יהיה שונה, נראה כבר…